מפת אתר    |    English
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר
 
 
 
החייל כפלטפורמה: ממצאים    מאת: גד מה-טוב
תיאור המצב הקיים בצה"ל בנושא משקלים וחיילי חי"ר. תיאור תהליך פיתוח מוצרים נכון ועקרונות לעיצוב מוצר של המערכות.

א.    ממצאים

" אל לו לחייל להישאר בלי אחד מחמשת הדברים הבאים: רובהו, אשפת התחמושת שלו, תרמיל הגב שלו, מזון לארבעה ימים לפחות וגרזן וקרדום החפרים שלו."
נפוליון בונאפרטה
 
 
" אין צורך לחשוש מפני העמסת יתר של חייל רגלי בנשק. עומס זה רק יגדיל את כושר עמידותו בקרב."
מרשל מוריס דה-סכס
 
א.1.   הציוד לביצוע משימות חייל החי"ר

הציוד לביצוע משימות החי"ר הינו מגוון בצורה יוצאת דופן. לא קיימים הרבה חיילות במערך הלוחם אשר נדרשים למגוון כה רב של משימות וכפועל יוצא מכך למגוון כה רחב של ציוד. בפרק זה לא אפרט נתונים מדויקים של ציוד ספציפי למשימה משיקולי ביטחון שדה. עם זאת ניתן לחלק את הציוד הנישא ע"י החייל לכמה קטגוריות:
·    ציוד לחימה- נשק, תחמושת.
·    ציוד מיגון- אפוד מגן, קסדה.
·    ציוד "תומך לחימה"- קשר, אופטיקה, ניווט...
·    ציוד קיום- אוכל, ביגוד
רמת החשיבות והצורך בציוד באופן מיידי, הוא, לדעתי, על פי הסדר בו הם מופיעים כאן.
פרוט רב יותר של פרטי הציוד השונים ראה נספח ד' : שכבות הציוד.
נשק+ מחסנית
מים
תחמושת
מיגון
פק"ל
אופטיקה
ציוד קיום
ציוד ייחודי

"שמירה בסיסית"

שיטור
אמצעי "אל-הרג"
טיפול בתחמושת
מארב עומק
לחימה אורבאנית 
כיבוש שטח פתוח

השיטה האמריקאית לסיווג הציוד

הצבא האמריקאי מחלק את סוגי הציוד הנישא על ידי חיילי החי"ר לשלוש קבוצות[1]:

ציוד הקרב (Assault Load)
זהו הציוד הנדרש למהלך הלחימה עצמה, ציוד זה יכלול בעיקר מים ותחמושת. ההתייחסות הפיזיולוגית למשקל זה הינה המשקל המקסימאלי שחייל יכול לשאת עליו בלי לפגוע בתפקוד הלחימה המלא שלו.
 
ציוד "גיחה" (Approach March Load)
זהו הציוד הנדרש על מנת להמשיך ולבצע משימה קרבית לאורך זמן. תוך קבלת הספקה לוגיסטית יומית ציוד זה אמור לספק את צרכי החייל בקרב עד לחידוש הלוגיסטי. מבחינה פיזיולוגית משקל זה אמור לאפשר לחייל לנוע 30 ק"מ בתוך 8 שעות ולשמר 90% מיכולות הלחימה שלו.
 
ציוד שהיה (Existence Load)
ציוד זה מוגדר כציוד הנלקח מנקודת היציאה לשטח הערכות. ציוד זה אמור לספק את הצרכים הלוגיסטיים של החייל לא הספקה לוגיסטית חיצונית, סדירה. מנקודת פיזיולוגית, המשקל המקסימאלי בקטגוריה זו מאפשר לחייל לנוע ברכב, כלי שייט או טייס וללכת מרחקים קצרים לשטח ההערכות. התנועה עם משקל זה תעשה כאשר אין צפי להיתקלות עם אויב.
 
 
בתוך כל כוח של חיילי חי"ר קיים מגוון רב של תפקידים ומשימות הטבלה הבאה מפרטת חלק קטן ממקצועות החי"ר ואת המשקל שנושא אותו חייל בשלושה מצבי לחימה.
Task Force Devil, CTF82[2]
 
ציוד הנישא על גוף:
·    M4 Carbine with PEQ-2 Laser/PAQ-4 Laser +מחסנית
·    מדי הסוואה מדבריים, חולצת T, גרביים.
·    כפפות קרב, חגורה, מגיני ברכיים ומרפקים, משקפי מגן.
·    מיגון ""Interceptor.
·    קסדה כולל התקן אמר"ל
·    פנקס, עט, שעון, אולר.
·    מערכת MOLLE, כולל סט פאוצ'ים.
·    6 מחסניות
·    כידון
·    רימון רסס
·    מים64 ounces , 100 ounces of water in hydration system
·    כרטיס רפואי, כדורי יוד, עזרה ראשונה, אטמי אוזניים.
·     אמר"ל  (PVS-14/PVS-7)
·     מצפן, פנס, אזיקונים
משקל של ציוד זה :28.5 ק"ג
 
פק"ל M-203

חייל זה סוחב את כל הציוד של רובאי, בתוספת:
משגר  M-203
26 רימוני 40 מ"מ.
 
משקל "ציוד הקרב" : 32.1 ק"ג.
משקל ציוד "גיחה" : 47.5 ק"ג.
משקל ציוד שהיה :  62 ק"ג.
 
 
פלס (חיל הנדסה)
  
חייל זה סוחב את כל הציוד של רובאי, בתוספת:
קשר מסגרתי
4 לבנות חבלה C4, פתיל רועם, נפצי השהיה,
מגמ"ק  (אחד לצוות)
דקר (אחד לצוות).
GPS (אחד לצוות)
 
משקל "ציוד הקרב" : 26.7 ק"ג.
משקל ציוד "גיחה" : 43.5 ק"ג.
משקל ציוד שהיה :  59.7 ק"ג.
 מקלען (M249)
 
  
חייל זה סוחב את כל הציוד של רובאי (ללא רובה), בתוספת:
מקלע M249.
800 כדור 5.56.
קנה רזרבי.
ערכת ניקוי.
 
משקל "ציוד הקרב": 35.7 ק"ג.
משקל ציוד "גיחה" : 50.1 ק"ג.
1.     משקל ציוד שהיה :  63.3 ק"ג.


ה.2  משקל הציוד ומאפייניו.

" בשדה הקרב האדם אינו חיה חושבת בלבד, אלא הינו גם בהמת משא. מעמיסים עליו מטענים על מנת שישאם. אולם בניגוד לפרדה, לג'יפ או לכל אמצעי תובלה אחר, עיקר תפקידו במלחמה אינו מתחיל אלא מרגע שהביא את המטען שעל גבו למקום המיועד."
קול. ס. א. ל. מרשל[3]
 
ככל שניסיתי, לא הצלחתי למצוא תשובה מוסמכת לשאלה הכול כך בסיסית , מהו משקל הציוד שנושא חייל בצה"ל?  ראשית חיפשתי חומר כתוב ומחקרים בארץ. להפתעתי לא מצאתי שום מחקר המתייחס למשקל שחייל נושא. על פי "סרגל מאמצים גופניים ליחידות צה"ל"[4]  משקל נשיאה מותר הינו עד 40% ממשקל הגוף וניתן להגיע באישור חריג עד ל-55% ממשקל הגוף. משקל ממוצע של חייל בין הגיוס לשחרור הוא 71.6 ק"ג[5] מכאן נובע שהמשקל המאושר לנשיאה הוא:
·       40% מהמשקל = 28.7 ק"ג, משקל מקסימום.
·       55% מהמשקל =39.4 ק"ג, משקל מקסימום באישור מיוחד.
 
בצבא האמריקאי המצב טוב יותר. קיימים מספר מחקרים העוסקים בחייל, בציודו וביחסים ביניהם. בדרך כלל מתייחסים מחקרים אלו למשקל הנישא כאחוז ממשקל הגוף של החייל. COMBAT LOAD REPORT,[6] הינו מחקר של המרינס הבוחן את התקנים וההנחיות השונות בצבא ארה"ב הנוגעים לנשיאת משקל. המחקר בודק את המשקל שחיילים סוחבים במתארים שונים, את משקל החיילים ואת אחוז העומס ממשקל החייל. טבלה א בנספח א'   מאותו מחקר, מפרטת את הציוד שסוחב חייל מרינס על גופו.
 
ועדה של הצבא הבריטי[7] קבעה בשנות העשרים של המאה הקודמת כי " מטען העולה על שמונה עשר עד עשרים ק"ג, הוא מעל לכוחותיו של האדם הממוצע במסע."[8] ביתר פירוט ציינה הועדה כי המשקל המקסימאלי הרצוי, כולל לבוש וציוד אישי, במסע אימון הוא שליש ממשקל גופו של האדם. מעל מכסה זו עולה הנזק ללא שיעור על התוספת הממשית שבמשקל. הועדה הוסיפה הערה, כי יש הבדל יסודי בין גבול יכולת נשיאת משקל בצעדת אימון, לבין גבולות יכולת החייל בלחימה בשעה שחייו תלויים בזריזותו. הועדה הביעה תמיהתה על כי ההוגים הצבאיים לא נתנו דעתם ברצינות על כך.[9]
 
בצה"ל המצב שונה. כאמור במסגרת המחקר, קבלתי תשובות רבות מפקדים בכירים אשר העריכו כי החייל נושא משקל הנמוך באופן משמעותי מזה הנישא על ידו במציאות.[10] ההגדרה הנפוצה ברוב המחקרים, אומרת שחייל לא ישא יותר מ 30% ממשקל גופו.[11] זאת אומרת שחייל ששוקל 70 ק"ג לא יסחב יותר מ- 21 ק"ג. קשה היה להאמין שהוראות אלו נשמרות בשטח. על מנת לבדוק מהו המשקל האמיתי הנישא על ידי החייל, בניתי, בשיתוף עם מפקדים ביחידות שונות, רשימת ציוד שחייל חי"ר נושא על גופו במשימות לחימה. אחר כך שקלתי כל אחד מפרטי הציוד, והכנסתי לגיליון אקסל. יש לשים לב להסתייגויות הבאות:
•    מדובר בחייל חי"ר "ממוצע" (למרות ש"אין חיה כזו").
•    הציוד הינו ללחימה בשטח בנוי, במסגרת העימו"ג בקיץ.
•   הציוד הינו הציוד הבסיסי. לא כולל ציוד מיוחד ולא כולל : ציוד אישי, מזון, אופטיקה, אמר"ל,   ציוד  אב"כ, רימוני עשן, זיקוקים, ציוד ניווט.
•    אפוד המגן שנשקל הוא אפוד "חשמונאי"- קל. רוב אפודי המגן כבדים יותר.
•    החישוב המוצג אינו כולל מנשא. מנשא יוסיף עוד 10-20 ק"ג .
טבלת פרוט הציוד הנישא ע"י החייל ע"פ מיקומו על הגוף[12]:


משקל כללי
26,587

המסקנה הנובעת מטבלה זו היא ברורה : חייל "ערום" (ללא פק"ל), נושא על גופו מעל 26 ק"ג. חייל עם פק"ל ממוצע, כלומר חייל "מוכן לקרב", יסחב על גופו בין 30 -40 ק"ג.
יש להדגיש שמדובר בחיילי חי"ר "רגיל" למשימת לחימה, ולא לפעילות מיוחדת של סיירת נבחרת.
 
 
טבלה 3: חלוקת המשקל הנישא ע"י חייל לפי ארבעת השכבות
 
טבלה 4: חלוקת משקל הציוד לפי אזורי ההישענות בגוף

 
טבלה ב' בנספח א', ממחישה את השפעת טכנולוגיות "החייל העתידי" על המשקל הכולל. כל הפרויקט יוסיף למשקל הכללי של החייל ק"ג לא מבוטלים וזאת ללא הפחתה משמעותית של המשקל הקיים.
 
הה.3 כמה משקל אפשר לסחוב?

כאן אנו עוסקים ב"שאלת מיליון הדולר". כמה משקל אפשר להעמיס על חייל בלי לגרום לו לנזק בלתי הפיך? מה שקורה בפועל בארץ ובעולם, פורט בהרחבה בפרק ה.4. לעיל.  בד"כ ההתייחסות למשקל נישא הוא באחוזים ממשקל הגוף[14]. הצבא שהשקיע יותר מהשאר במחקר השפעת המשקל על החייל, הוא הצבא האמריקאי. בספר הדרכה של שנות ה- [15]50, טוען המחבר שהמשקל האופטימאלי שחייל צריך לשאת, לא יעלה על 33% ממשקל גופו.[16] מחקר שנערך במרינס ב2002, בדק פעם נוספת ביסודיות תחום זה[17]. המחקר המליץ לא לעבור את 30% ממשקל הגוף ללחימה ו 45% לצעידה. נתונים אלו אומצו באופן רשמי ע"י המרינס.
בצה"ל מצביעים על 30% ממשקל החייל, אך נתון זה רחוק מהמציאות בשטח.
 מחקרים רבים חולקים על הנחה זו. מחקר אוסטרלי[18]  טוען בנחרצות שאין להעמיס על אדם יותר מ- 10% ממשקלו.
 
יש להדגיש שכשמדובר על "משקל אופטימאלי", אין מדובר על משקל "אופטימאלי" לבריאות החייל. לא מדובר במשקל שאינו גורם נזק לחייל. רוב הבחינה היא מנקודת מבט צבאית. כלומר מהו המשקל המקסימאלי שיכול לשאת החייל ועדיין לתפקד.
 

טבלה 5 : ריכוז תוצאות מחקרים ומפרטים המתייחסים לכמות הציוד המומלצת לנשיאה ע"י חייל.
 
 
א.2.   שיטות נשיאת ציוד לחיילים
כל הצרכים הלוגיסטיים של החייל אמורים "לנוע" איתו ולהיות זמינים בעת הצורך, על פי פרופיל המשימה, והנסיבות המשתנות. לשם כך, קיימות כיום מספר רב של חלופות האמורות לסייע לחייל החי"ר. חלופות אלה שונות זו מזו, במספר מאפיינים : זמינות טכנולוגית, כמות ציוד הנישא, עבירות, חתימות ועלות.
נספח ג' סוקר חלק מחלופות אלו והתאמתן לצרכי החייל.
 
א.3.   עקרונות פיזיולוגיים מרכזים בתכנון מערכת נשיאה
כל תכנון מערכת נשיאה חייבת להתייחס לכמה עקרונות פיזיולוגיים יסודיים. הרשימה הבאה ממחישה עקרונות אלו[19]:
·   חופש תנועה של אברי הגוף יחסית למנשא.
·   חופש תנועה יחסי בין הכתפיים לאגן.
·   העברת העומס לאגן.
·   פריסת העומס להקטנת הלחץ.
·   עקיפת אזוריים רגישים והימנעות מעיוות של רקמות רכות.
·   שחרור בית החזה לנשימה.
·   הפרדה בין "נשיאת המנשא" ו"ייצוב המנשא".
·   ניצול מבנה הגוף לנשיאת עומס וורטיקאלי.
·   וויסות חלוקת העומס בין אברי הגוף.
·   וויסות מידת היציבות של המנשא.
·   מיקום מרכז הכובד.
·   אוורור ונידוף זעה.
·   דרישות אורגונומטריות ומבצעיות.
 
א.4.    המצב בצה"ל
           א.4.א.  גורמים העוסקים בתחום
בצה"ל קיימים מספר גופים העוסקים בפיתוח מוצרים ישימים לתחום עבודה זו. כמו כן קיימים גופים האמורים להנחות, לסייע ולבחון את תוצרי הפיתוח. הגופים העיקרים המעורבים בפיתוח מוצרים הם:
·  מפא"ת, אחראית לייזום פרויקטים בעלי בשלות טכנולוגית נמוכה. תפקיד מפא"ת, לאתר או
   ליזום פרויקטים או טכנולוגיות שמערכת הביטחון רואה כחיונית.
·  מז"י- אמל"ח, גוף זה אחראי לפיתוח המוצרים בעבור מערך היבשה בצה"ל. מחלקת אמל"ח חי"ר
   אחראית על הפיתוח לחייל הרגלי. מז"י- אמל"ח, משתתף בפרויקטים של מפא"ת כ"נציג הלקוח" 
   או יוזם פרויקטים באופן עצמאי.
·  מז"י- תחצ"ן, הגוף האחראי על פיתוח תורות הלחימה של מערך החי"ר.
·  אט"ל- יחט"ל, יחידה העוסקת בניהול הפרויקטים בשלבי התכן האחרונים ובמהלך הייצור. מדור
   מיגון, אחראי על פיתוח אפודים, מנשאים, אפודי מגן וציוד נוסף.
·  בה"ד 8, בית הספר לאימון גופני
·  אמל"חיות, כל יחידה המכבדת את עצמה בצה"ל מחזיקה גוף פיתוח \ ייצור. חלק מגופים אלו הם
   בסה"כ חייל עם מכונת תפירה, אולם בחלק מיחידות צה"ל, בעיקר ב"מיוחדות" שבהם נמצא גופי 
   פיתוח משמעותיים.
·  חר"פ- מכון הלר,
·  גופים אזרחיים: חלק גדול מהציוד המצוי ביחידות השונות פותח ע"י היחידה עצמה או ע"י יצרנים אזרחיים. לדוגמה מפורט כאן תהליך פיתוח מוצר ע"פ עודד ברוש מחברת מרעום דולפין:[20]
o  קבלת משוב מהשטח על בעיה או צורך חדש.
o  ניתוח הבעיה
o  הכנת מספר חלופות, "על הנייר"
o  ייצור אב טיפוס של המוצר.
o  ייצור מספר אבי טיפוס ומסירתם למשוב מבצעי בשטח.
o  ניתוח המשוב.
o  הכנת מוצר מתוכן ושליחתו לשטח.
o  ניתוח הניסוי וקבלת החלטה להצטיידות.
 
           א.4.ב. המצב ביחידות החי"ר[21]
המצב כיום[22]  בכל הנוגע לנשיאת משקלים גבוהים, ביחידות החי"ר הסדירות מעורר דאגה. למפקדים וכמובן גם לחיילים, חסר ידע בסיסי של עקרונות פיזיולוגיים ואפילו ידע בסיסי כמו "כיצד אורזים תרמיל" לא קיים בחלק מהיחידות. למרות השלמת ציוד שבוצעה (ועדין מבוצעת) לאחר המלחמה, הציוד ברובו אינו מתאים. גם שמגיעים פרטי ציוד טובים (תרמילי גרגורי וכדומה), חיילים לא מצליחים ללבוש אותם מעל ציוד הקרב וכל יתרונות התרמיל לא באות לידי מימוש.
  
איור 10: חייל ביחידת חי"ר מובחרת לפני אימון, שימו לב לאופן רכיסת חגורת האגן.
 
איור 11:  חיילים באימון עם משקלים של עד 60% ממשקל גופם. אף חייל לא נעזר בחגורת האגן.
 
           א.4.ג.   הדרכה
גוף החייל הינו מערכת הלחימה החשובה ביותר של המערך הרגלי. אם החייל יכשל ב"תפעול" גופו, לא יהיה ערך לכל שאר הערכות המשוכללות. כל הציוד המודרני העולה מיליונים רבים, יישאר חסר ערך ללא חייל המסוגל לשאת אותו ולתפעל אותו באופן יעיל. חיילים כיום עוברים במסלול ההכשרה שלהם, ואח"כ במסגרת שרותם, עשרות, אם לא מאות שעות הדרכה בנושאי אמצעי הלחימה השונים. רק על תחום אחד לא מדברים בקורסים: כיצד גופינו עובד, איך הוא מקבל עומסים, איך נוכל להשתמש בגופינו ובציוד המסופק לנו באופן נכון.
חיילי החי"ר בצה"ל אינם עוברים כל הדרכה מוסדרת, בנושאי פיזיולוגיה. ציוד הנשיאה אינו נתפס כאמל"ח הדורש הדרכה או הכשרה לשימוש נכון בו. המצב שונה ביחידות מיוחדות. חיילי גדוד "אגוז" , כחלק מתפקוד היחידה, עוברים במהלך הכשרתם הדרכה מסודרת באופן נשיאת ציוד כבד[23] אולם הידע בפועל של חיילי היחידה נמוך ביותר.
 
א.5.   תהליכי פיתוח מוצר-מתודולוגיה
תכנון של אפוד או בהתייחסות רצינית של מערכת ציוד נשיאה שלמה, הוא תהליך ארוך ומורכב. מטרת פרק זה להראות דוגמאות לכמה פרויקטי פיתוח ולהראות מה הם הכיוונים הנכונים, לדעת כותב מחקר זה, לפיתוח מערכת בצה"ל.
 
החלק הראשון בתהליך הוא ההבנה שקיימת בעיה �%

 
 
היוצרים 1,  פינת המסגר א.ת. צפוני לוד,  71000  טל: 08-9155441  פקס: 08-9155442                                                                                       
מה-טוב פתרונות המחשה בע"מ
 
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר  |  מפת אתר  |  English
אוריון  -  שיווק באינטרנט , בניית אתרים